כאן יש להפעיל עיקרון צדק השוואתי , הקובע מה מגיע לאדם רק ביחס למנה שמקבלים אחרים , ולא עיקרון צדק לא השוואתי , הקובע מה מגיע לאדם ללא תלות במה שמקבלים אחרים . שיקולי צדק השוואתי הם טיפוסיים ליחסים מוסדיים , המגדירים קבוצה שעל חבריה חלה מערכת מיוחדת של זכויות וחובות . וכך , בעוד שביחסינו האישיים נוכל להעדיף אנשים מסוימים מבלי שנואשם בחלוקה לא צודקת , הרי שביחסים מוסדיים , האפליה משמשת בסיס להעלאת תביעות לגיטימיות . האם סיים חוק השבות את תפקידו ? שאלה אחרונה היא עיתוי סיומה של ההעדפה המתקנת . מתי נחליט כי המיעוט הנרדף שוב אינו זקוק לאמצעי זןץ על מנת שייעשה צדק ? אני מוכנה לקבל את הבחנתו של כשר , בין סיטואציית הקמה לבין כל סיטואציה אחרת . העדפה מתקנת דורשת , מבחינת שיקולי היחיד , שכל יהודי יקבל הזדמנות לממש את הזכות להגדרה עצמית . כאשר כל יהודי בעולם קיבל את האפשרות לעלות לישראל , שוב אין הצדקה או טעם בהפעלתה . מבחינת מימוש ההגדרה העצמית כרוב לאומי , ייתחם השימוש הלגיטימי בחוק השבות באותה נקודת זמן שבה יושג רוב בר קיימא של הקבוצה המועדפת בין אזרחי המדינה . בהקשר הישראלי ניתן לטעון כי כל ע...
אל הספר