מושא והקשר : האם חוק השבות עומד בתנאים של העדפה מתקנת?

מושא והקשר : האם חוק השבות עומד בתנאים של העדפה מתקנת ? אומנם דחיתי את ביקורתו של גנז על הצדקת חוק השבות מטעמים של העדפה מתקנת , אך ניתן להצביע על שתי בעיות אחרות הקשורות להצגת חוק השבות כאמצעי להעדפה מתקנת . הראשונה שבהן נוגעת לשאלה על מי חלה ההעדפה המתקנת ; השנייה - להקשר שבו נבחנת האפליה שהחוק שואף לתקן . הטענה הראשונה שניתן להעלות כביקורת על חוק השבות , היא כי העדפה מתקנת מופעלת , בדרך כלל , כלפי מיעוטים או קבוצות שוליים הסובלים ( או שסבלו בעבר ) מאפליה ומדיכוי . ההנחה היא שקבוצות כאלה אינן יכולות לפרוץ אל מרכז ההכרה והחיים הציבוריים בשום דרך אחרת . יש בהעדפה המתקנת משום איזון לכוחו של הרוב , לא רק בהליכים של קבלת החלטות אלא גם בקביעת סדר היום הלאומי והחברתי , בהכתבת שיח הגמוני וכן הלאה . ואולם חוק השבות מעניק העדפה "מתקנת" לבני קבוצת הרוב במדינה , לא לבני קבוצת המיעוט . לטענה זו אפשר להשיב כי אין היא אלא טעות אופטית . ההעדפה המתקנת ניתנת ליהודים שהיוו מיעוט בעולם שלפני , 1948 מצב שהקמת המדינה באה לתקן על ידי הפיכתם לרוב במדינתם . מעמדם בעולם , לא מעמדם במדינה , הוא שהקנה להם את הה...  אל הספר