כניסה וקניית אזרחות

כניסה וקניית אזרחות בסעיפו המרכזי , קובע חוק השבות : "כל יהודי זכאי לעלות ארצה " . שאר סעיפי החוק עוסקים בסייגים לזכות זו , בשאלה מיהו יהודי לצורך החוק , במעמדם של בני משפחה , במעמדם של מי שעלו לארץ לפני שנכנס לתוקפו או נולדו בארץ לפני כניסתו לתוקף או אחריה . החוק איננו עוסק כלל בקבלת אזרחות אלא רק בכניסה למדינה ( הגירה או "עלייה , " בלשונו . ( נושא האזרחות מטופל בחוק אחר , חוק האזרחות , שבסעיפו הראשון קובע את הדרכים השונות שבהן נקנית אזרחות ישראלית : מכוח שבות , מכוח ישיבה בישראל , מכוח לידה , מכוח לידה וישיבה בישראל , מכוח אימוץ , מכוח התאזרחות ומכוח הענקה . סעיף 2 לחוק האזרחות קובע : ) . 2 א ) כל עולה לפי חוק השבות , תש"י , 1950- יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות , זולת אם הוקנתה לו אורחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף , 4 או מכוח אימוץ לפי סעיף 4 ב . עד 1980 היתה הדרך היחידה לקניית אזרחות ליהודים , על פי חוק האזרחות , מכוח שבות ( על פי סעיף 2 לחוק . ( כיוון שסעיף 4 לחוק השבות קובע כי גם יהודי שנולד בישראל או שעלה לארץ לפני קבלת חוק השבות , דינו כדין מי שעלה לארץ לפי חוק השבות , רכשו גם יהוד...  אל הספר