מבוא

מבוא האם אפשר להצדיק את חרק השבות , כחוק הגירה של מדינה ליברל דמוקרטית ? חוק השבות מסמל בעיני רבים את אופיה היהודי של מדינת ישראל . גם מי שמחזיק בעמדות "מתקדמות" כביכול , מצדיק על פי רוב את קיומו על בסיס מה שאכנה הטיעון מן הריבונות , המקובל במשפט הבינלאומי כיום . על פי טיעון זה , זכאית כל מדינה לקבוע את חוקי ההגירה שלה מתוקף ריבונותה . המשמעות המעשית של מוסכמה זו - כי למדינה יש שיקול דעת בהחלטה אילו זרים לקבל ואילו לדחות - מרוקנת מתוכן מעשי את הזכות להגר במובנה המלא . שכן יהיה זה אבסורד להצהיר על הזכות לצאת ממדינה , אם אין לצידה זכות משלימה להיכנס אל מדינה אחרת , אלא אם כן יש בנמצא מדינות המתירות כניסה חופשית . במשפט הבינלאומי הקלאסי , האזרחות אינה אלא מושג משפטי המתווך בין היחיד למוסדות הבינלאומיים , כאשר רק למדינה יש זכות עמידה מול מוסדות בינלאומיים , כמייצגת את אזרחיה . אולם מאז מלחמת העולם השנייה הולך ומתבסס במשפט הבינלאומי הרעיון כי לא רק מדינות , אלא גם יחידים , זכאים לתבוע זכויות מן המוסדות הבינלאומיים . מגמה זו מסתמנת בפרוטוקול האופציונלי ( הראשון ) לאמנה הבינלאומית בדברזכויות...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין