ג . סיכום תולדות ההתיישבות בגליל התחתון בתקופת המלוכה המאה ה 10 לפנה"ס מציינת את הפריחה היישובית הגדולה שעברה על הגליל התחתון . בפרק זמן זה נוסדו לא פחות מחמש עשרה ערים בצורות חדשות , אשר היוו את השלד של היישוב הישראלי באזור . אין ספק , כי מערך יישובים שכזה היה פרי התעצמות המערכת השלטונית המרכזית ונקיטת יוזמות ממלכתיות , אשר הביאו להיווצרות התנאים לפריחה זו . התנאים ההיסטוריים של ימי הממלכה המאוחדת הינם הרקע המתאים להתפתחות ממין זה , אף שמבחינה ארכיאולוגית אין בידינו לקבוע לימיו של איזה מלך ניתן לייחס זאת . בחלוקת הממלכה לנציבויות , בימיו של שלמה , נחלק צפון הארץ בין שלוש נציבויות הנקראות בשמות של נחלות שבטים : יששכר ( מל"א ד , ( 17 : ' אשר ( שם ( 16 : ונפתלי ( שם , ( 15 : ואילו זבולון נעדר . עובדה זו מוזרה משום מעמדו של שבט זה , ובעיקר משום שנחלתו הקיפה את אחד התחומים הפוריים ביותר בגליל , הוא יחידת הנוף הדרומית . חוקרים שונים הציעו , כי זבולון נכלל בנציבות אשר ( רייט : ; 59 : 1968 נאמן ( 193 : 1986 או בנציבות יששכר ( סאריסאלו ; 95 : 1927 קלאי 967 ו . ( 59 : אם נשקול בעיה זו באמות מי...
אל הספר