איך נבנה רפרטואר ארוטי : מבוא קצר מחקרים כשל בורדייה ובמיוחד אבן זהר בנושא בניית רפרטואר על ידי מעצבי תרבות כחלק מתכנון תרבות מלמדים שהידע שיש לאנשים לגבי התרבות שהם מתפקדים בה אינו נסמך על מערכת של הוראות מסודרות ושיטתיות , אלא על מודלים , על אופציות מוכנות מראש , הנלמדים לאורך הדרך . מודלים אלה מכתיבים לחברי התרבות את התנהגותם , בהתאם לתחום שבו הם מתפקדים ולמעמדם . אני נשענת על התפיסה המערכתית הרואה את הרפרטואר כמודל תרבות , כמערכת מדומיינת של הוראות המייצרות התנהגות או מוצרים , אשר אנשים השייכים להאביטוס מסוים , או שואפים להשתייך אליו , יצייתו לה . הציות אינו נעשה ביודעין דווקא , כי אם מתוך חוש מעשי נרכש המאפשר להשתמש במערכות תרבות מורכבות ביותר . מערכת זו אינה מייצרת רק רפרטוארים , אלא , במקביל , גם הבחנות לגבי רפרטוארים , אפשרות לספק לגיטימציה לרפרטוארים , אמצעים לפרש אותם , למיין אותם ולהעריך אותם . כך ניתן להבין כיצד , בתקופה שתבעה את דחיית הארוטיקה , נבנה בתרבות העברית מערך שלם של עיצוב "הטעם הנכון , " של בידול בין טעם " טוב" וטעם "קלוקל" בספרות , בצד מערך שלם של עיצוב אידיאולו...
אל הספר