מניפולציות "טיהור" ברומנים המוחרמים בפרק הדן באכיפת המוסר בישראל ציינתי את הטקטיקה העיקרית שנקטה התרבות הישראלית בסינון ארוטיקה : אי תרגום טקסטים חדשניים , נועזים או חתרניים , או תרגום מאוחר עד כדי ביטול הרלוונטיות שלהם . פרק זה ידון באותם טקסטים ש"זכו" לתרגום כזה או אחר בשולי התרבות . התנהגות המתרגמים בתרגום הארוטיקה בשוליים מציגה קשת של טקטיקות מניפולטיביות , למן ה ( קדם ) צנזורה הרשמית , עבור דרך טכניקות שונות של צנזורה עצמית בכל סוגי הכתיבה , וכלה במניפולציות חיוביות לכאורה של הגבהת הלשון והסגנון . התנהגות זו אופיינית לכל תרגומי הארוטיקה י דגמים גבוהים ונמוכים כאחד צייתו לאותה נורמה , עד כמה שהדבר נשמע מוזר כשמדובר בספרות חתרנית , האמורה להיות משוחררת יחסית מכבלי הצנזורה . נדמה שספרות השוליים ניסתה לאמץ נורמות מהמרכז , אף על פי שהמרכז מצדו סירב להכיר בה . לא תמיד קל לאתר טקטיקות של טיהור . קיצור באמצעות השמטות , כמו גם טכניקות של הגבהת הלשון , שכיחים בתרגום , ואינם ננקטים למטרות צנזורה מוסרנית דווקא ( ראו מחקרי על ה"תרגומית , " בן ארי . ( 304-294 , 1999 בקורפוס הנחקר עצמו , טקטיקות...
אל הספר