מדריכי המין : מידע או גירוי ? החל מאמצע המאה ה 19 חל בתרבות המערבית טשטוש תחומים בין ספרות פורנוגרפית וספרות הדרכה מינית , ולו אך משום ששני הז'אנרים גם יחד הודפסו באותם בתי דפוס מחתרתיים ונמכרו מתחת לשולחן . לא אחת הם נכתבו בידי אנשים שדגלו באהבה חופשית , בשוויון זכויות לנשים או בהפלות ובשימוש באמצעי מניעה , ועל כן נחשבו לא רק לכתבים שנועדו לגרות ולהביא לאוננות , אלא לכתבים חתרניים . ( Lefkowitz Horowitz 2003 , 32 , 272 ) ייתכן שטשטוש תחומים זה חלחל לתרבויות אחרות , וגם אל התרבות העברית , אך אל נשכח שבהשוואה למאות ה 18 וה , 19 שבהן סיפקה ספרות המערב שפע של טקסטים פורנוגרפיים מכל הסוגים , לא זה היה המצב בספרות העברית של תחילת המאה העשרים . ייתכן אפוא שחסר בספרות על מין הוא זה שגרם לכך שהמדריכים לסוגיהם שימשו כחומר קריאה לגירוי מיני , " of prurient interest" , אם להשתמש במונחי חוקי הצנזורה . ייתכן שיש בכך הסבר חלקי לפופולריות שלהם . אם אצל דור ההורים והמחנכים שלטו שיקולים דידקטיים בהפניית בני הנעורים אל מדריכי המין הקנוניים , אצל הקוראים הצעירים סיפקו הספרים גם מקור לפורקן מיני . אריק...
אל הספר