יצירתה והתפתחותה של ספרות פופולרית בעקבות מירון תיאר שות ץ את הנרטיבים הלא ציוניים שהתקיימו במקביל לזרם המרכזי , בערוצים צנועים אך עיקשים , כמו ספרות כתובה בידי נשים . אלה סיפקו ייצוגים אחרים , לאו דווקא צבריים , של המציאות הישראלית . בין אלה ניתן למנות את הנרטיב הפמיניסטי של רחל איתן , עמליה כהנא כרמון , שולמית הראבן , רות אלמוג , יהודית הנדל ; את הנרטיב השבטי אקסיסטנציאליסטי עם סופרים "יהודים" ( להבדיל , במוצהר , מישראלים , ( כמו אהרן אפלפלד , אלטרנטיבות אקסיסטנציאליסטיות כזו של יצחק אורפז ; ודגמי פסיון נוצריים דוגמת יהושע קנז או דויד שיץ . תת זרמים אלה לא השפיעו על המרכז עד לאמצע שנות השבעים של המאה העשרים , ולא סיפקו אלטרנטיבה משמעותית בתחום ייצוגי הארוטיקה והמין . בפרק זה וכבאים אחריו אתמקד בסוגות השוליים המחתרתיות אשר עסקו , או ביקשו לעסוק , במין . רב תרבותיות היתה , כידוע , אופציה מקובלת במשך מאות בשנים של קיום יהודי בגולה , ובעיקר בעידן שבו "עם שלם זז ממקומו ומלשונו , " בניסוחו של הרשב . לצד מימוש הציונות והבחירה בישראל ובעברית התקיימה האופציה של הגירה לארץ אחרת ואימוץ תרבות די...
אל הספר