אחרית דבר האמנם מהפכה פמיניסטית ? שלוש תחנות א . בשערי המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בסוף חודש אוקטובר , 1997 החלה במכון ללימודים מתקדמים שנת העבודה של קבוצת חוקרים . תחום המחקר שקיבצם היה " האורתודוקסיה היהודית . " את הרצאת הפתיחה נשא פרופסור יעקב כ"ץ ז"ל , היסטוריון וסוציולוג בעל שיעור קומה , שמחקריו סימנו אופקים חדשים בתחום הנדון . מהרצאת הפתיחה ואילך , שורשרו הרצאות שונות , שהטלטלו בין סקירות היסטוריות , תיאולוגיות , פוליטיות , ופילוסופיות ונעו בזמן על פני שתי המאות האחרונות . עם החוקרים נמנתה אישה אחת , ומתוך שמונה עשר מפגשי הקבוצה הוקדשה הרצאה אחת לנושא המיגדרי . הרצאה זו ניתנה על ידי ד"ר דבי וייסמן , היסטוריונית פמיניסטית ואישה דתית , שהוזמנה כמרצה אורחת . ישבתי סמוך אליה והיבטתי סביבי . הרצאות על ענייני מיגדר מושכות בדרך כלל קהל שרובו נשים . הפעם היה החדר גדוש בגברים , רובם חברי הקבוצה . אלה הכירו איש את רעהו עוד בטרם החלו המפגשים והעבודה המשותפת באותו סמסטר הוסיפה להווי הפנימי שנוצר ביניהם . אני הרגשתי זרה ; זרה לשפה שבה פנו זה אל זה , זרה לכיפות שעל ראשי רבים מהם ...
אל הספר