פרק חמישי בין שמחה לשעבוד : כינון האם החדשה " משלהי המאה השש עשרה ועד אמצע המאה השמונה עשרה , נרתמו רוב רובם של הגברים , והחשובים בהם , למאמץ מלוכד להניא את הנשים מלהוסיף וללכת בדרך ההשכלה . ממונטין עד רוסו , דרך מולייר ופנלון , הכל מפצירים בהן לשוב אל תפקידיהן הטבעיים כעקרות בית ואמהות " . אליזבת באדינטר , וגם אהבה , 1985 , עמ' 77 פרק זה עוסק בצורה הישירה והאינטנסיבית ביותר בג'נדר . מבין כל השיעורים שיתוארו בחלק זה , זוהי החטיבה הבולטת והרפלקטיבית ביותר אודות מצב הלומדות כנשים . כאן הן מדברות על עתידן כנשים מאמינות החיות תחת חופת ההלכה . מסען ארוך ומפותל ; לעתים הוא עוטה מסכה פשוטה שמרנית ומובנת מאליה ולעתים יקבל צורות מתוחכמות , ביקורתיות וחתרניות . זהו מסע מעצמן אל עצמן דרך טקסטים קלסיים ועכשוויים - כולם תורניים . במהלכו אמורות הנשים הצעירות לבדוק את מעמדן ולחבור אליו . הפרובלמטיזציה של מעמדן נעשית אל מול הטקסטים , המורות והווית חייהן . כבכל מהלך פדגוגי וממילא מהלך פדגוגי דתי מנסים המחנכים להציע פתרונות לבעיות שמתעורררות , המאיירים מחדש את גבולות זהותה של האישה כמשתתפת בחברת המאמיני...
אל הספר