יב " . קדושים תהיו כי קדוש אני" ו"ואהבת לרעך כמוך — אני ה " ... ' המצווה "קדושים תהיו כי קדוש אני" כנוסח ציווי של היחיד הנצחי המוחלט הנאמר לכלל בני העם , ובעצם — לכלל בני האדם , והמצווה "ואהבת לרעך כמוך" בצירוף ציון מקורה "אני ה , "' כנוסח ציווי של היחיד הנצחי הקדוש , הנאמר ליחיד האנושי השואף להתקדש , אלו שתי המצוות המשלימות זו את זו שניתן להציגן כ"אימפרטיב הקטיגורי" בתורת המוסר הדתית של כהן . אלוהים לבדו , בהתייחדותו התבונית המוסרית המוחלטת מן היקום שברא , הוא בחזקת קדוש . בני האדם המתהווים שואפים להתייחד לפני אלוהים בזיקותיהם המוסריות זה אל זה כיחידים . בכך הם מתקדשים , ואין צריך לומר כי משמעותה של קדושה בפילוסופיית הדת של כהן איננה פולחנית ואיננה מיסטית , אלא היא תבונית מוסרית טהורה . מכל מקום כיוון שהאדם מתהווה ותבונתו מתהווה , עליה להתחדש תמיד . שום עשייה מוסרית של עכשיו אינה מקדשתו לשעה שתבוא אחריה . האדם עומד למבחן מוסרי בכל עת ועליו לזכור בכל עת שהוא מצווה ועומד לפני אלוהיו כלפי זולתו בכל עת תמיד . מצוות "ואהבת לרעך כמוך , " המצווה הנובעת מההכרה שהזולת הוא "רע" באשר הוא נברא "כ...
אל הספר