רעיון הקורלציה : רוחניות נגררת מתוכה כתפקוד הכרה ( ידיעה ) של "אני , " ובתפקוד התבטאות של "אני" ( רצון , ( ובשתי אופניות אלה של היותה היא התכוונות אל זולת , שגם הוא סובייקט הן כמושא של הכרה והן כיער שאליו מכוונת ההתבטאות בציפייה למשוב המאשר והמקיים אותה . הרי אין התבטאות אלא בין "דובר" המצפה לתשובה , לבין "משיב" המצפה להיענות גומלין . זהו האופן שבו הם תופשים את עצמם וזה את זה אהדדי כ"אני" ו"אתה , " והיא עצמיותם המודעת . הם הווים כהתבטאותם זה אל זה ובהיענותם זה לזה . מתוך היבטים אלה של רעיון הקורלציה פיתח כהן את פילוסופיית הדת שלו כהשלמת המוסר . ט . דת תבונה ממקורות היהדות הצורך במקורות לפיתוחה של פילוסופיית דת שמושגה נוצר א פריורי בתבונה אינו מעורר קושיה עיונית . ראינו שכל חלקי שיטתו הפילוסופית של כהן התפתחו ממקורות כמתחייב מ"עקרון הראשית : " יצירת הדת עצמה קודמת לפיתוח שיטתי של מושגיה , והדת כאמונה ואורח חיים מתועדת בספרותה . אולם מדוע נזקק כהן באורח בלעדי ל"מקורות היהדות ? " מדוע לא למכלול היצירה הדתית הידועה לנו מן ההיסטוריה של האנושות ? יתר על כן , מדוע העדיף אותה כמקור לפילוסופיה ...
אל הספר