ב . אסכולת ה"מטריאליזם ההיסטורי" וההומניזם עם התפשטות "המטריאליזם ההיסטורי" כיסוד משותף לאידיאולוגיות של מפלגות הפועלים בארצות המערב החל מראשית שנות השמונים , התפתחה הפילוסופיה של מרקס לכדי אסכולה נרחבת . התגלו בה פרשנויות שונות ונוגדות ופרצו מחלוקות עקרוניות שהביאו לידי התפלגויות . הוויכוחים נסבו בייחוד על שאלות ה"פרקסים . " תנאי כל ארץ וכל עם אפשרו ואף חייבו דרכי יישום שונות . במזרח אירופה נראתה דרך המהפכה האלימה כאפשרות היחידה , אבל במדינות מרכז אירופה ומערבה נראתה הדרך הדמוקרטית לכיבוש השלטון וליישום עקרונות הסוציאליזם באמצעותו , כאפשרית ועל כן גם כעדיפה . בד בבד עם המחלוקות בענייני הפרקסיס התעוררו ויכוחים עקרוניים על המוסר המהפכני , על דרכי הכינון והתפקוד של המשטר שיגשים את חברת המחר ועל חיי התרבות והרוח . שאלת היחס בין רוח לחומר ובין מוסר אישי וחברתי לבין הכרחיות סיבתית , הנובעת מיחסי הייצור המעמדיים , קיבלה פתרונות מנוגדים זה לזה גם בתוך מסגרת המטריאליזם ההיסטורי . היו פרשנים שהציגו את המהפכה המתבקשת מן הדיאלקטיקה של יחסי הייצור כהתארעות הכרחית התואמת חוקי ברזל בהיסטוריה . לפי ה...
אל הספר