מבוא המגמה העממית לאומית שהתבטאה בפילוסופיה ההלכתית החיובית היסטורית של פרנקל ובפילוסופיית ההיסטוריה של גרץ היתה למעשה המשך מגמתה הלאומית היסודית של תנועת ההשכלה העברית במזרח אירופה . פרנקל וגרץ שלא רק ירעו עברית והשתמשו בה אלא עמדו על חשיבות המשך היצירה הלאומית בלשונה המקורית היו אמונים גם על ספרותה החדשה והכירו את הלכי הרוח המפעמים בה . יש , אפוא , יסוד להשערה שהשקפת עולמם התגבשה מתוך הלכי רוח אלה ויש גם יסוד להנחה שסלידתם מהרפורמה כתסמונת אופיינית לחברה היהודית המתבוללת בגרמניה ביטאה את הלך המחשבה הלאומי המזרח אירופי שעליו התחנכו מנעוריהם . בין כה וכה הקרבה בין השקפותיהם להשקפות ההשכלה הדתית הראשונה , המושפעת ממנדלסון , במזרח אירופה , היתה מובהקת והיה בכך כדי להכשיר בחברת המשכילים המזרח אירופית נכונות להצטרף לאותה מגמה , להיזקק לכליה המחשבתיים וליישמה במציאות המקבילה אך השונה שנוצרה שם . נזכיר את התפתחות הרקע ההיסטורי : התגבשות המחלוקת המקוטבת בין חסידים למתנגדים ובין חסידים ומתנגדים למשכילים , שעקבנו אחר התפתחותה בפרקים הקודמים . במחצית השנייה של המאה הצטיירה המחלוקת הזאת בתוך נוף ...
אל הספר