פרק שביעי מגמת האחדות בהשכלה המזרח אירופית והתפנית אל הציונות תנועה למען "כלל ישראל" בגרמניה , במזרח אירופה על אחת כמה וכמה . שם הצטיירה התסמונת הפלגנית כסבל קיבוצי ואישי יום יומי שנעשה קשה מנשוא . נזכיר שוב כי במזרח אירופה תפקדו הקהילות בארגונן המסורתי בתוך מלאות של חברה יהודית צפופה ומרוכזת , שהיוותה רוב באזורי מגוריה , ושהמסגרות הקהילתיות השוקעות היוו עדיין מסגרת לאומית ייצוגית יחידה כלפי השלטונות . רק עשירים בודדים יכלו לצאת ממנה . החסידים , המתנגדים והמשכילים , שהתנגשו אלו באלו , יצרו להם חברות נבדלות , שונות בהשקפת עולמן ובאורחות חייהן , סביב בתי כנסת , מוסדות חינוך ומנהיגויות רוחניות אבל הן לא יכלו להיפרד זו מזו לא מבחינת היישוב ולא מבחינת המערכת הקהילתית הכוללת . מבחינות אלה הן התקיימו לא רק זו ליד זו כי אם זו בתוך זו וניהלו ביניהן את המאבק הגורלי על ההנהגה הציבורית בקהילה , על ההנהגה הרבנית , על דרכי החינוך ובייחוד על שכנוע הצעירים לדרכיהן בלי שתהיה ביניהם חציצה , כגון זו שהיתה בגרמניה ובארצות מערב אירופה , על ידי חברה לא יהודית ורשויות השלטון הגויי . היתה זו , אפוא , התכתשות ...
אל הספר