השגחה אלוהית ושליחות מוסרית בתולדות עם ישראל — משנתו של צבי גרץ

ענייניים מוסכמים לבעיות הקשות שחלקי עם שונים הרוצים ובעצם מוכרחים להשתתף בחיי הכלכלה , החברה , המדינה והתרבות של סביבתם , נתקלים בהם , שכן השתתפות זו כשלעצמה היא חיובית ואין בה דבר המנוגד להלכה . השיקול של שמירת אחדות העם ככל שמדובר באותם שרוצים לחיות על פי התורה נקבע על ידי פרנקל כעיקרון ההלכתי העליון שבעזרתו קיווה לגשר בין פלגות העם . השאלה הגדולה היתה אם במציאות המפולגת שכבר נוצרה עוד אפשר היה למצוא בהלכה המקובלת מדורות את השביל האמצעי שישמור על אחדות ישראל , ואם ניתן היה להבחין על פי ההלכה המקובלת מיהם אלה הרוצים לחיות על פי התורה ומיהם אלה הרוצים לפרוק את עולה . פרנקל האמין שאפשר למצוא את שביל הביניים למרות המחלוקת הגדולה שגם הוא נקלע לתוכה משמאל ומימין . כאשר התייצב בראש הסמינר לרבנים בברסלאו לא התכוון ליצור תנועה שלישית ביהדות אלא להתייצב בתוך כלל ישראל ולייצג אותו . בדיעבד נתמסדה תנועה שלישית שהתפתחה אחר כך בעיקר בארצות הברית . אבל העיקרון של כלל ישראל נשאר הכלל הגדול . התקווה היתה שהליכה בדרך האמצע בין האורתודוקסיה המודרנית לבין הרפורמה תהיה בבחינת גישור שיחזיר לבסוף את האחדות...  אל הספר
עם עובד