היהדות כהכרעה מוסרית־דתית (משנתו של שמואל הירש)

היהדות כהכרעה מוסרית דתית ( משנתו של שמואל הירש ) המשנה האפולוגטית של דת הרוח ביטאה אופטימיות חגיגית בהתייחסותה אל מצב העם היהודי ואל מצב האנושות . מתוך הלך נפש מרומם זה היא הציגה את תנועת הרפורמה כעלייה לרמה יותר גבוהה של דתיות , טעונה תודעת שליחות ומחויבות לקבל עול מצוות , כמובן , אלו המכוונות יפה לשעתן . לא המצוות הפולחניות שהאורתודוקסיה מתמקדת בהן , כי אם המצוות המוסריות שיתרמו להתעלות ולהתאחרות של חברת האדם . אבל האם ביטאה משנה זו נאמנה את מניעיה הרוחניים ואת הלך רוחה הדתי של החברה היהודית שדגלה ברפורמה , או את מניעיה הרוחניים ואת הלכי רוחה של החברה הנוצרית הנאורה , האמורה לשתף פעולה בהגשמת אותה שליחות ? או שמא צדקו מבקרי הרפורמה האורתודוקסים שלא היתה זו אלא העמדת פנים כוזבת , וכי האמת היא שהרפורמה לא היתה אלא סתגלנות של חברה זעיר בורגנית מתעשרת , השואפת לנוחות מרבית והמחפשת לעצמה תרוץ מרומם נפש לעריקה מן היהדות כפשוטה , לדעיכת האמונה ולפריקת עול המצוות ? שמואל הירש ( 1889-1815 ) שהגיב , כאמור , ראשון על ספרו של פורמשטכר , הרגיש שהיה יותר מקורטוב של אמת בביקורת החרדית הקשה על החבר...  אל הספר