מבוא הפילוסופיות שנוצרו בדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה ובגליציה ביטאו כמה מגמות במחשבת ישראל המודרנית , שאך זה התחילו להסתמן כתנועות . היה זה מפעלם של יחידים יוצאי דופן שפעלו כחלוצים והכינו תשתיות לאידיאולוגיות של התנועות שקמו בדור השני , תוך כדי התמסרות בית ספרית , קהילתית ותרבותית ספרותית . מהלך ההתמסדות התנועתית נישא על התפתחות חברתית שהעלתה דרישות ועוררה רצון ליצור ממסד שייאבק למענן . כדור הראשון היתה ההשכלה השוחרת אמנציפציה בגדר תקווה קרובה . היא התבטאה בהווה במישור חיי הרוח , ביצירה ספרותית , באורח חיים אישי , ובמידה מוגבלת בקריירות מקצועיות של הבודדים שהעזו להבקיע את הסייגים המסורתיים , שכבר נסדקו במידה מסוימת משני הצדדים . יחידים אלה בלטו בכשרונם ובתעוזתם ועוררו פליאה וביקורת . הם ריכזו סביבם חבורות של תלמידים , מעוניינים ותומכים , אך לא עמדו לרשותם כלי תקשורת ותמסורת משלהם , לא בדמות כתבי עת והוצאות ספרים , ולא בדמות בתי ספר ואולפנות . בדור השני כבר נראתה התעוררות חברתית תוססת ונרחבת . צעירים רבים שהתחנכו בבתים ובקהילות המסורתיות , הרגישו כהשתנות ובסיכוייה . הבקי...
אל הספר