פרק עשירי : ההתמודדות עם בעיית הסבל ( יום הזכרון לשואה ולגבורה וט' באב ) בין שני הרגלים , פסח ושבועות , נוצר קשר רצוף על ידי ספירת העומר . לכאורה ראוי היה לדון בשבועות מתוך אותה רציפות הנדווית בפועל בין חג זה לקודמו . אבל דווקא בתוך התקופה הזאת , המקושרת היטב והרומזת מתוך המחזור הקטן של תקופת השנה אל המחזור הגדול של היובל ( חמישים ימי ספירה כנגד חמישים השנה בין יובל ויובל , ( נקבעו כמה ימי זכרון וציון חדשים , המבטאים את ההתנסות ההיסטורית של עם ישראל בזמן החדש , והחורגים בתוכנם ובצורת עיצובם ממעגל התכנים והצורות של החגים שנקבעו על פי מסורת חז"ל . הבעיה של ההתיחסות ממוקד ההתנסות היהודית של הזמן החדש אל החגים המסורתיים נזדקרה כבר בדיון הקודם , ביחוד בהקשר של חנוכה ופורים . אולם בימי הזכרון והציון המזומנים לנו בין פסח לשבועות מגיעה ההתנסות של זמננו לגבוש וביטוי ישיר . הם מציבים תודעה אחרת של התיצבות במהלך ההיסטוריה , ואפשר לומר גם : תודעה אחרת של התמצאות בזמן . הכוונה היא ליום הזכרון לשואה ולגבורה , יום הזכרון לחללי צה"ל וחג העצמאות , ואפשר להוסיף גם את יום שחרור ירושלים , אף כי יום זה עדי...
אל הספר