פרק תשיעי חידוש הברית בידי חכמים המקרא כורך את הברית והמצוות בהבטחות אלוהיות , הן לגבי חיי היומיום של אדם מישראל , הן לגבי נתיבו של עם ישראל בהיסטוריה . משתי בחינות אלה נאלצו בני העם לתהות תמיד אחר ציפיות המשתמעות מאותן הבטחות , ואחר דרכי ההיענות והתגובה כאשר ציפיותיהם מתגשמות או נכזבות . אף בספרות חז"ל משתקפת ערנות לשאלה זו הן ברמת היחיד הן ברמת הציבור והעם . כפי שראינו בפרק הקודם , התוו חכמים ביודעין מגוון של דרכים להתמודדות עם ציפיותיו של היחיד , כיון שאין דרך אחת הנאותה לבני האדם כולם - או אפילו לכל המצבים הבאים על ארם אחד מסוים . בפרק זה נראה , כיצד נקטו חז"ל גישה דומה בהתמורדם עם ציפיותיו ההיסטוריות של עם ישראל . ראייה עצמית והתנסות היסטורית מתקופת חז"ל ואילך , היה פער עצום בין עולמה הפנימי של העדה היהודית לבין עולם הפרהסיה ; בין תודעתם העצמית של ישראל בסגולת ה ' לבין יחסן ומעשיהן של אומות העולם , שנהגו בישראל איבה או בוז . המרחק הרב בין ראיית עצמם כמייצגי תכניתו של האל בהיסטוריה , לבין ההתנסות בעינוי או באדישות מצד מערכי הכוחות הפוליטיים השליטים - היה לעם ישראל מקור קבע של צער ו...
אל הספר