פרק רביעי מוסר והלכה

פרק רביעי מוסר והלכה לא אחת מבקש אני משומר מצוות להסביר לי את נאמנותו המוחלטת אף למצוות , הסותרות לכאורה את מוסכמות המוסר המקובלות . מפיהם של המושפעים מתורתו של סולובייצ'יק , שומע אני תדיר הסתמכות על חשיבותה של כניעה דוגמת העקידה בחיי הרוח היהודיים . מתברר , כי איפיונה האכסיסטנציאליסטי של היהדות בידי סולובייצ'יק אינו רק מעלה דיוקן של "איש הברית , " אלא משמש להצדקתה של דרר חיים שלמה . הדיוקן המדרשי של החיים ההלכתיים שהוא מצייר באמנות שירית - נושא בחובו תוצאות רציניות בחיי המעשה המוסריים . אפשר לקרב אל דעתו של היהודי המודרני את ההלכה על כל היבטיה - אם היא מתפרשת כגילוי הירואי של שגעון אהבה לה' וכניעה ללא תנאי לרצונו , הנמסר בהלכה . אמנם כן , אין סולובייצ ' יק מצייר את שלילתן של תבונתנו ושל הרגשתנו המוסרית בתור קבלת מרות סבילה , אלא כמחווה הירואית פעילה . ואף על פי כן , דמות האדם הדתי אצלו מחזקת את הטענה , כי היהדות יוצרת בהכרח אישים צייתנים , הכפופים ללא שיור לסמכות ; אישים שעמדתם כלפי חיובם במצוותיה ובקביעותיה התיאולוגיות של ההלכה אינה מותירה כל מקום לשיקולים עצמאיים של מוסר או של תבונ...  אל הספר
עם עובד