הסופר והפובליציסט הלאומי מקסימליסטי יהושע השל ייבין ( 1970-1891 ) כתב : שניים שלושה דורות לפני שערכו הטבטונים את מיידאנק ואושביינצ'ים לגופים היהודים , ערכו המלומדים הטבטוניים מיידאנק ואושביינצ'ים לרוח ישראל , לנשמת היהדות , לנכס הראש , ממנו ינקנו את לשד קיומנו ועליו היתה גאותנו לעיני העמים . מלומדים אלו , ודליטש וולהויזן בראשם , שלחו יד בתורת משה וגזרו אותה באיזמל ניתוחיהם המפולפלים לפסי פסות חסרות כל קשר ביניהם [ ... 1 מתחת להכרה ידעו הצוררים : אם יינטל מן האומה כתב יחד ראשוני זה , אם יכזיב וייבש מקור רוחה זה - ואבד לבסוף גם החומר היהודי באין משען ויניקה . התיאור של ייבין של ביקורת המקרא ושל בבל והתנ"ך כ"כבשן מיידאנק רוחני" נכתב ב . 1948 הקשר שקבע בין ביקורת המקרא והשואה מופרך מיסודו , ונובע מתפישה אורגניסטית של היהדות ושל תרבות היהודים , וגם מהאמונה כי גורל היהודים כעם קשור קשר בל יינתק בקבלת העיקרון של קדמות החומש ואחדותו . ועם זאת , דומה כי הדברים האלה מבטאים את האופן שבו נשמר , בדרך כלל , פולמוס בבל והתנ"ך בשולי הזיכרון ההיסטורי היהודי : התקפה על יסודות היהדות ועל מורשתה . נספח :...
אל הספר