פרק שביעי הגל הרביעי : הקרבות ויציאת הערבים באוקטובר ובנובמבר 1948 הצעתו של ברנדוט שנכללה בדוח שלו מ 16 בספטמבר , יום לפני הירצחו בירושלים , בדבר חילופי שטחים-העברת הנגב לידי הערבים תמורת ריבונות יהודית על הגליל המערבי - הניעה את ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל למקד את מרב מאמציה בהתבססות של ממש בנגב . באזור זה נמצאה מובלעת של כעשרים ישובים עבריים , מוקפת סביב סביב על ידי ערבים ונתונה בקשיי אספקה חמורים . המובלעת היתה מנותקת משאר שטחיה של מדינת ישראל על ידי הכוחות המצריים , שהחזיקו בציר אל 8 ג'דלפלוג'ה-בית ג'יברין-חברון . המצרים הפרו את תנאי ההפוגה , אשר חייבו אותם להתיר לישראל לשגר אספקה למובלעת בדרך היבשה . בגלל האיום של העברת הנגב לערבים , המצב הגיאו צבאי הבלתי נסבל ומצוקת הישובים הנצורים ובהעדר הסדר מדיני , לא היה עוד מנוס מהתמוטטות ההפוגה . ואמנם בשלהי ספטמבר סמכה ממשלת ישראל את ידה על ההצעה לפתוח במתקפה במטרה לפרוץ ציר אל המובלעת בנגב ולהביס את הצבא המצרי . צה"ל הקצה למשימה זו שלוש וחצי חטיבות . ב 15 באוקטובר נשלחה שיירת אספקה דרומה . המצרים פתחו עליה באש , כצפוי , ובכר סיפקו...
אל הספר