פרק תשיעי בן יהודה : לשון , ארץ ולאום אליעזר בן יהודה ( פרלמן ) ידוע בעיקר בזכות מפעל חייו הקשור בתחייתה של הלשון העברית כלשון מדוברת . הוא היה מן הראי שונים שעמד על כך שיש להקנות ללשון העברית מעמד של לשון דיבור חיה , שלא כמשכילים הקלאסיים שראו בה את לשון התרבות של עם ישראל ; במשך שנים שקד על חיבור מלון הלשון העברית , שהניח את היסודות ללכסיקוגרפיה העברית הח דשה . אבל בדרך חייו , מהיותו חניך ישיבות ליטא , תקופת לימודי הרפואה ועד עלייתו לארץ ישראל ב -1881שזור חוט של התפתחות אינטלקטואלית מיוחדת במינה , שהוסיפה מימד משלה לריבוי הצורות של התגלגלותה של ההשכלה העברית לכלל תודעה לאומית הקשורה בארץ ישראל . בתקופת לימודיו קשור היה בן יהודה ברעיונותיה המהפכניים של התנועה הנארודניקית הרוסית ולא היה רחוק מגוונים בתנועה זו שדגלו בטרור אישי לקידום מטרות מהפכניות ; אך כל אותה עת היה גם קרוב לכתב העת השחר של פרץ סמולנסקין , ובו םירסם את רשימותיו קודם עלייתו לארץ ישראל . עלייתו של בן יהודה לארץ ישראל היה בה משום צעד מהפכני מיוחד במינו , שכן איש מן המשכילים העבריים ברוסיה , גם לאחר , 1881 לא מצא את דרכ...
אל הספר