מערכת היחסים בין מדינות אגן הנילוס את מערכת היחסים בין ארצות אגן הנילוס מאפיינת כאמור אי יציבות פוליטית . מאז הדחת היילה סלאסי ב , 1974 על ידי קבוצות מרקסיסטיות בראשותו של מנגיסטו היילה מריאם , שורר באתיופיה אי שקט פוליטי . בתחילה נאבקו מורדים מחבל אריתריאה בשלטון המרכזי באריס אבבה , כבשו את כל החבל והכריזו עצמאות . בה בעת נלחמו אנשי אזור טיגרה בשלטון המרקסיסטי שבאדיס אבבה במטרה למגרו ובמאי 1991 ניצחו . אחר כר היתה מלחמה בין השלטון המרכזי באתיופיה לאריתריאה , ולכן נדחה רגע העימות בין מצרים לאתיופיה , ומצרים המשיכה ליהנות מכל המים בלי להתחלק עם אתיופיה . כשהסתיימה המלחמה וחזרה היציבות למדינה , שבה ועלתה בעיית חלוקת המים . מצרים מתקרבת לרגע האמת ומבינה שעליה להתחלק לא רק עם אתיופיה אלא גם עם אריתריאה המדינה העצמאית החדשה , ( 1991 ) שגם היא עומדת על זכותה לנצל את מי הנילוס . גם סודן סובלת מאי יציבות , ולה השלכה ישירה יותר על מצרים . לכן למצרים יש עניין ישיר בכל מה שקורה בסודן . דורות רבים טיפחה מצרים את רעיון "אחדות עמק הנילוס , " שעיקרו קיומו של קשר היסטורי עתיק יומין בינה ובין סודן . מ...
אל הספר