פרק שלישי הרכוש : לאומיות , אתניות וההיגיון של המדינה קיים כבר חשבון בינינו לבין העולם הערבי והוא חשבון הפיצויים המגיעים לערבים שיצאו את שטח ישראל ונטשו רכושם ... המעשה שביצעה עכשיו ממלכת עיראק ... מכריח אותנו להצמיד את שני החשבונות ... שווי הרכוש היהודי שהוקפא בעיראק יובא על ידינו בחשבון לגבי הפיצויים שהתחייבנו לשלם לערבים שנטשו רכוש בישראל . ( משה שרת , שר החוץ בממשלת ישראל , מארס ( 1951 פרק זה ידלג מן הדיון בהקשר הקולוניאלי אל ההקשר הלאומי ( שייוותרו בו טביעות האצבע הקולוניאליות ) ויעסוק בהגירתם של יהודי עיראק לישראל , ובמיוחד באופן שבו ניהלה המדינה הצעירה את ההגירה ועיצבה את משמעותה . תהא זו מעין מיניאטורה היסטורית שבה יתמקד המבט על שאלת כינון הזהות האתנית והלאומית בקרב יהודי עיראק באמצעות הדיון שהתנהל בישראל על השבת הרכוש היהודי בעיראק . בינואר , 1952 כחצי שנה לאחר הסיום הרשמי של מבצע הבאת היהודים מעיראק לישראל , נתלו בבגדד שני פעילים ציונים בני המקום , יוסף בצרי ושלום צאלח , באשמת החזקת חומר חבלה וזריקת פצצות במרכז העיר . שלמה הלל , שר לשעבר בממשלת ישראל ופעיל ציוני בעיראק , סיפר...
אל הספר