העדות לא נפגשתי אישית עם בעיית העדות לפני הגיעי לקריית שמונה . האוכלוסיה בבית מגורינו בנתניה היתה הטרוגנית מבחינת המוצא . המטפלת של הילדים היתה ממוצא עירקי , אך הדבר היה רלוואנטי רק לצורך השוואת סוגים שונים של עוגיות . בקריית שמונה נתקלתי בעובדה שמוצאו של האדם הוא מאפיינו העיקרי . כאשר שאלתי לשמו של הירקן אצלו קניתי , הקשיבה שכנתי לתיאורי והגיבה "הא , את מתכונת לדוד הספרדי " ! וכך בכל מקום ובכל סיטואציה " , אצלנו העירקים " , " אצלכם ההודים . " ולאו דווקא לשם פגיעה . פשוט שם תואר . לפעמים גם יש אפיון רחב יותר : "אצלנו המרוקנים המשפחה זה דבר חשוב " . "המרוקנים הללו , אי אפשר לתת בהם אמון . " ... מספר ימים לאחר בואנו כבר שאל אותי נועם בן השש - "מה זה מרוקני ''? הסתבר שבן השכנים , שהציג את עצמו כמרוקני , שאל אותו לזהותו , ונועם לא ידע . בתחילה זה הפריע לי מאוד . הרגשתי שנפלתי לתוך קלחת של עדתיות שלא לצורך . ניסתי גם להבין מה מקורו של עיסוק היתר בנושא , של ההתייחסות המיידית למוצא , של שפע הרגשות האופפים כל סימן של זיהוי עדתי . אין לי הסבר מספק לכך . בשלב מאוחר יותר נגלה לי פן אחר של העדתיו...
אל הספר