הציונות והכוח - אתוס ומציאות

הציונות והכוח - אתוס ומציאות אילו היה מישהו אומר להרצל , שמדינת היהודים , אשר חזה בדמיונו לפני כ 90 שנה , עתידה להיות מזוינת במיטב כלי המשחית המודר ניים ובעלת צבא , שבכוחו להתמודד עם כל מדינות ערב , היה מך הסתם נענה בחיוך סלחני וספקני . החזון של ספרטה מזרח תיכונית , החיה על חרבה , היה רחוק מעולם המחשבה של הרצל , כמעט בלתי נתפש . במדינת היהודים , אותה חוברת דקיקה , שפירסם ב 1896 ועמה החלה תקופה חדשה בהיסטוריה הציונית , תיאר הרצל את מוסדות המדינה היהודית , את משטרה ואת אורחות חייה , נוסף על הסברו בדבר הצורך בה ופירוט האמצעים להשגתה . בכל החוברת ( כ 80 עמודים ) מוקדשים שני משפטים בלבד - ואף הם סתמיים - לעניין הצבא וההגנה של המדינה : "מדינת היהודים אמורה להיות מדינה נייטרלית . אין היא זקוקה אלא לצבא קבע - אמנם מצויד בכל אמצעי הלחימה המודרניים - לשמירת הסדר כלפי חוץ וכלפי פנים . " דומה שהרצל לא הקדיש מחשבה מרובה לשאלות הגנתה של המדינה היהודית העתידה לקום , כשם שאף לא נתן דעתו על הבעיה המביכה , שארץ ישראל אינה ריקה מאדם ומחכה ליהודים שיבואו ליישבה , אלא יושבים בה מאות אלפי ערבים . יותר ...  אל הספר