במשבר העליה השלישית 1925-1923 באוגוסט 1922 הצליח ברל סוף סוף להינתק מענייני אמריקה ולהפליג לאירופה . אחותו , חנה , היתה בווינה בטיפול רפואי , ומצבה הדאיג אותו מאוד . לאה , המעשית והמסורה , נענתה לבקשתו הבלתי מפורשת של ברל ונלוותה לחנה בנסיעתה לאירופה . עתה , לאחר פרידה שארכה למעלה משנה תמימה , נפגש ברל סוף סוף עם יקיריו . הפגישה השיבה את רוחו . מכתבו אליהן , שנכתב מקץ ימים אחדים , ובו תיאר את הרפתקאותיו בקניית ארגז לאריזת המציאות שקנו יחד " , הסירים והבדים והבדים" הוא אחד העליזים , המבדחים והקלי לים שבמכתביו . לראשונה לאחר שנים סרה הרוח הנכאה , האופיינית למכתביו אל לאה , ושמחת החיים שנחבאה התפרצה מחדש . בינתיים מיהרו חבריו למפלגה ושלחו לו כרטיס ציר לוועידה הציונית השנתית " ) קונגרס קטן ( " שנערכה באוגוסט 1922 בקארלס באד . כאן פגש ברל בשליחי ארץ ישראל-דב הה , אליהו גולומב וישראל שוחט - שעסקו באירופה בענייני ה"הגנה" ו"החלוץ . " אלי הם הצטרף בן גוריון , שבא במיוחד לרגל המאורע . דומה שהשמועות בדבר מחלתו של ברל עוררו דאגה עמוקה בקרב חבריו בארץ , ובן גוריון מיהר לכתוב לחברי הוועד הפועל ...
אל הספר