פרק ח פרו אקטיביזם הלכתי הגישות שראינו עד כה , כשעמדנו על האתגרים שהפמיניזם מציב למערכת ההלכתית , מקוטבות למדי . מגישות אלו עולה שההלכה היא שיטה המגלה נאמנות עקבית לאמות המידה הפנימיות שלה - או , לחלופין , שהיא נתונה בידי השפעות חולפות מבחוץ . השקפה מקוטבת זו חלה גם על טבעה של התורה עצמה : או שהיא התגלות אלוהית - או שאינה אלא מסמך שחובר בידי אדם ומשקף נגיעות והטיות גבריות . בתחום ההלכה , ניסתה האורתודוקסיה המודרנית למתן במידת מה את נוקשותה של קוטביות זו , בהעלותה את הרעיון של יסודות קבועים וקונטינגנטיים . בעוד היסודות הקבועים אכן עומרים בעינם ואין לגעת בהם , היסודות הקונטינגנטיים פתוחים לשינויים . הפמיניזם בן השלב השלישי מותח ביקורת על הבחנה זו ומוצא אותה לוקה בחסר . הוא חושף כי אין שום חלק בתורה או בהלכה החסין בפני התניה חברתית , וכי הניסיון האפולוגטי לקבוע הבחנה כזאת , בהפרידו בין הקבוע לבין הכפוף וניתן לשינויים , הוא עצמו תוצר של דרישות תלויות תרבות בעלות צביון קונטינגנטי וסובייקטיבי . ההכרה בפגיעותה של ההלכה , ואף של התורה , להשפעה של הטיה אנדרוצנטרית מביאה את הפמיניסטיות להתפכחות...
אל הספר