את שפינוזה ומנדלסון עיניינה בעית היהדות , סארטר תהה בראש - ובראשונה על מעמדם של היהודים בסביבתם , ואילו במחשבתו של הס כבר דרו שני ההיבטים הללו בכפיפה אחת . מצד אחד ביקש פתרון לבעית היהודים , כדי לסלטם ממציאות בה הם מיעדים כל - עת - תמיד להיות נרדפים , מדוכאים ומופלים - לרעה , ולהחזיר להם את זקיפות - קומתם האנושית והלאומית , ומצד השני הטעים את " תעודתה " של היהדות בקרב האנושות - תעודה אשר בני העם היהודי יוכלו להגשימה כראוי רק בתנאים של חיים ממלכתיים עצמאיים . בעית היהדות ובעית היהודים נראו לו בבחינת כלים - שלובים , ופתרון שתיהן אחד הוא . ואולם , כפי שראינו , הניח הס שהמדינה היהודית העתידה תקלוט למעשה בעיקר את יהודי מזרח - אירופה העשוקים , בעוד שיהודי המערב יידרשו להושיט לה עזרה חומרית ומדינית . כידוע , הרעיון הזה קנה לו שביתה כעת בחוגים נרחבים למדי של התנועות הציוניות בארצות הגולה . אך הס כמעט לא הקדיש מחשבה לשאלה , במה תתבטא יהדותם של אותם היהודים , שימשיכו לחיות את חייהם ב " נכר " גם לאחר כינונא של מדינה יהודית . זאת היתה הבעיה , עימה ניסה להתמודד א ח ד - ה ע ם . הוא ראה בא " י מרכז ר...
אל הספר