פרק חמישי : השאלה היהודית בתפישתו של סארטר א ) מקומו של סארטר בדיון הזה ז ' . ש . סארטר , הפילוסוף הצרפתי בעל - השם , לכאורה הוא יוצא - דופן בצירוף הזה של הוגים , שנבחרו כמסגרת לבירור הזה . שלושת הקודמים היו יהודים , והשקיפו כל אחד על מהותה ומעמדה של היהדות מזווית - ראייה יהודית מיוחדת . גם דעותיו של שפינוזה , לא היה בהן משום התכחשות לצור - מחצבתו , אלא בעיקר התנכרות לזיקתו היהודית , והן שיקפו גם - כן אופן - התייחסות יהודי לשאלה היהודית , כשם שהיו מושפעות , לחיוב ולשלילה , מהמחשבה היהודית שלפניו . כמה - וכמה טעמים להכללתו של סארטר בתאור הזה של תפישת - היהדות על " ידי הוגים שונים בתקופות שונות . הוא מייצג אחת הגישות המעניינות והאופייניות כלפי השאלה היהודית במאה העשרים , שגם נקודת - המוצא שלה , כמו אצל ההוגים הקודמים , מעוגנת במחשב הפילוסופי . כך ניתנות בזו אחר זו השקפות פילוסופיות על היהדות במאה ה - 17 , ה - 18 , ה - 19 וה - 20 . אולם הטעם העיקרי הוא בכך , שאנו מוצאים גם אצל סארטר המשך לאותה הפרו - בלמאטיקה , שהעסיקה כבר את שפינוזה ב ' מאמר תיאולוגי - מדינ " , ואשר עימה התמודדו באופנים ...
אל הספר