סיכום בספר זה ביקשתי להצביע על היחסים שבין אמצעים ודרכי עיצוב לבין רעיונות . הנחתי שמחברי הסיפורים , יותר משביקשו לשעשע ולגרום הנאה , ביקשו לחנך . על כן אימצו לעצמם ואף פיתחו דרכי עיצוב שיסייעו בחידוד המסרים , הלקחים והמשמעויות , ואף ימנעו את הסחת הדעת ממטרותיו העיקריות של כל סיפור ; עם זאת , ישמרו על המתח , על החן ועל הגירוי האסתטי והאינטלקטואלי שבלעדיהם אין לסיפור כוח משיכה . ביקשתי להראות כי מלאכה זו היא בעיקרה פרי סלקציה , שנעשתה בכיוונים שונים . הנושאים שבהם טיפלתי נבחרו כדי להציג את הכיוונים הללו . בדברנו על סלקציה , נראה לי שיש להבחין בין אסיף החומר לבין עיצובו . באסיף החומר , דומני שכיום קשה מאור להכריע מהם הסיפורים שנכללו במקרא מתוך בחירה מורעת ואילו מהם נכללו במקרה . לכל היותר ניתן לגבש דעה לגבי חלק מן הסיפורים . אלא שהכרעה כזאת אינה מנושאי עיוני . ואילו בנושא העיצוב , כאן ביקשתי להראות כיצד פעלו סלקציות שונות : א . בין אריכות לקיצור ; ב . בין דיווח ובין תיאור , סצינה ומסה ; ג . בין תיאורי ריאליה מפורטים לבין הוויתור עליהם : ד . בין אפשרויות רצף שונות , לפחות לגבי סדר הצגת הא...
אל הספר