יעל זרובבל - קרב, הקרבה, קורבן: תמורות באידיאולוגיית ההקרבה הפטריוטית בישראל

יעל זרובבל קרב, הקרבה, קורבן: תמורות באידיאולוגת" ההקרבה הפטריוטית בישראל1 הקרבה פטריוטית הינה פעולה אלטרואיסטית הנוגדת את יצר הקיום האנושי. תרומתו העילאית של הפרט שהקריב את עצמו למען האומה מתבטאת בנכונותו למלא תפקיד כפול כסוכן ובמושא של פעולתו, כמקריב וכקורבן כאחד. הסוציולוג הצרפתי אמיל דירקהיים ראה בהקרבה עצמית ביטוי קיצוני לסולידריות חברתית, ואף טבע את המונח "התאבדות אלטרואיסטית" בהתייחסו לתופעה זו: הפרט מקריב את עצמו ואת צרכיו למען החברה מתוך הזדהות בלתי-מסויגת עם ערכיה הקולקטיביים. גישתו של דירקהיים מדגישה את המשמעות המוסרית-הדתית של מעשה ההתאבדות האלטרואיסטית, המקדש את החברה ואת הקורבן 1951) ,.(Durkheim אכן, ביטויים כגון "מוות על מזבח המדינה" או "מות קדושים" חושפים את המימד המקודש של ההקרבה הפטריוטית כחלק ממערכת "הדת האזרחית" 168-186) ,1970 ,.(Bellah עם זה, הקיצוניות בפעולת ההקרבה העצמית מחייבת את החברה לגבש נורמות שיקבעו את גבולותיה של תופעה זו וימנעו את התפשטותה מעבר לצרכים .1 גרסה מוקדמת של פרק זה הוגשה בכנס במסגרת הסמינר של המרכז לניתוח היסטורי באוניברסיטת רטגרס על אוטופיה וא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד