יגאל עילם ציונות ופטריוטיות המגמה הרווחת כיום בספרות הסוציולוגית היא להרחיב את משמעות המושג "פטריוטיזם" ולהחילו לא רק על הזיקה אל ארץ-המולדת, כי אם גם על הזיקה אל קבוצת-ההשתייכות האתנית )הלאום.( במגמה זו טמון קושי כפול: יש בה כדי לטשטש את המשמעות ה"נקייה" של המושג המקורי ")אהבת המולדת(" ואת ההבדל בינו לבין המושג "לאומיות" ")אהבת הלאום.(" שהרי בין השניים קיים בכל-זאת הבדל של ממש, ולו רק בשל העובדה שכל אחד מצמד המושגים הללו מייצג זיקה אל מושא התייחסות שונה לגמרי בסוגו )ארץ או מקום מול עם.( אבל עיקרו של דבר הוא שההבדל הברור בין שני מושאי ההתייחסות מזמין גם שוני בסוג הזיקה כלפי כל אחד מהם. הזיקה אל הארץ או אל המקום אינה יכולה להיות זהה לזיקה אל העם. זו זיקה מסוג אחר, והשלכותיה שונות לגמרי מהשלכותיה של הזיקה האחרת. קיים ללא ספק הבדל עצום בין הזיקה אל "בני המקום" או "המקומיים" לבין הזיקה אל "בני השבט" או "בני הלאום," במיוחד בכל המקרים שבהם המקום מכיל כמה שבטים או עמים נבדלים זה מזה. יתר על כן, יהיה קשה לעמוד על המשמעות המהפכנית שנודעה בהיסטוריה למעבר מן התרבות השבטית הנומדית - שבה שררה רק הז...
אל הספר