א5 . " המלון החדש " סמון לשער יפו ירושלים היתה כמעט תמיד עיר שחומות סביב לה . רק פה ושם - אולי בימי הממלכה המאוחדת , בימי עוזיהו המלך , בסוף ימי בית שני , ובתקופה הכיזנטית - פרצו תושביה החוצה והתפרסו גם מעבר לחומות . אך בדרך כלל גרר הדבר את הרחבת החומות עד שהקיפו גם את השכונות החדשות . מבחינה זו פרשת היציאה מן החומות בסוף התקופה העותומאנית היא אירוע יחיד במינו בתולדות העיר . תוך שנים לא רבות הועתק מרכז הכובד שלה מבין החומות אל השכונות שמחוצה להן . בימינו , בים הבתים המהווים את ירושלים של סוף המאה העשרים , ממש קשה לאתר במבט ראשון את השטח הקטן שתופסת העיר העתיקה . ראשיתה של התפתחות זו חלה בתקופה המתוארת בשער זה . גידול האוכלוסיה מספר התושבים בירושלים אמנם החל לגדול כבר בראשית המאה הי"ט , אך רק ביובל השנים שלפני מלחמת - העולם הראשונה ניתן לדבר על " התפוצצות דמוגרפית " ממש . גם העדות הנוצריות והמוסלמיות גדלו אך עיקר הגידול בא מן העלייה היהודית שלא היה כדוגמתה בעבר . מספר היהודים גדל פי שניים מזה של המוסלמים והנוצרים גם יחד ואוכלוסיית ירושלים הגיעה לממדים שלא ידעה עד אז שום עיר אחרת בארץ - ...
אל הספר