המוסלמים - חיזוק הפיאודליפ ו חידושי התנזימאת זכו , כפי שראינו , להדים חיוביים בשורות הנוצרים והיהודים , אך לא כן היה הדבר בציבור המוסלמי . המוסלמים בירושלים , ובארץ - ישראל כולה , היו אלמנט שמרני , דתי קנאי , שהתנגד לכל שינוי . השוואת מעמדם החוקי של הנוצרים והיהודים למעמדם שלהם נראה בעיניהם כפגיעה חמורה ביותר בזכויותיהם . עד כה יכול היה הענד והבור שבמוסלמים להרגיש שהוא נעלה על בני המיעוטים , ועתה נלקחה ממנו אפשרות זו . התוצאה היתה תקופה ממושכת של נרגנות ומהומות בחלקים שונים של ארץ - ישראל וסוריה . התחדשו מלחמות קיס וימן - בעיקר בהר שומרון ; התחדדו היחסים בין דרוזים למארונים בהר לבנון , עד לטבח הגדול של שנת 860 ו , שבו נרצחו הנוצרים למאות בדרום הלבנון ובדמשק . מורת - הרוח הכללית לא פסחה על ירושלים , אבל מהומות לא פרצו , והסיבה לכך היתה אולי נעוצה בעובדה שהמוסלמים הפכו להיות מיעוט בעיר , בין רבע לשליש מן האוכלוסיה . אילו היתה מוסיפה להיות עיר מוסלמית טהורה כמעט , כמו שכם או דמשק , הקנאים הדתיים שבה ודאי לא היו שמים מחסום לרגשותיהם . ירושלים גם נעשתה מקום מושבם של קונסולים זרים שפגיעה בהם...
אל הספר