תור הזהב של היישוב הישן

תור הזהב של היישוב הישוי במקום אחר2 ביקשנו להוכיח כי ה"יישוב החדש " צמח בעצם על בסיס מקובל וידוע משכבר הימים , במיוחד בקהילות הספרדיות שבמזרח אגן הים התיכון , שהתפרנסו ממסחר , מהלוואת כספים וממלאכה . קהילות כאלה קיימות היו בקושטא , בסלוניקי , באיזמיר , בפטרס , באלכסנדריה , בחלב ובערים אחרות . אך גם כארץ היו קהילות מסוג וה בתקופה העותומאנית , למשל , בעזה ( בעיקר במאה הי"ז ) , בצידון ( בעיקר במאה הי"ח ) ובעכו ( בעיקר בימיו של חיים פרחי ) . אחת הקהילות האלה , מיסודם של עולים מצפון - אפריקה ביפו , היתה לדעתנו במאה הי"ט הגרעין שממנו צמח ה"יישוב החדש". " היישוב החדש " הזה אינו איפוא חדש וחדשני כל כך והוא המשכו של סוג יישוב שקיים היה מזמן . החידוש הוא דווקא נחלתו של מה שמקובל לכנות בשם ה"יישוב הישן". הוא שפיתח דרך חיים מיוחדת שלא היה כדוגמתה בעבר הרחוק יותר . לשיא התפתחותו , וקיצוניותו , הגיע במינזר האשכנזי שבו , בירושלים של המאה הי"ט . עצם היווצרותו קשורה , לדעת רוב החוקרים , בעלייתם בשלהי המאה הי"ח של חסידי הבעש"ט ובראשית המאה הי"ט של " פרושים", מתנגדיהם , מתלמידי הגאון מווילנה . מחוסר אפשר...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ