משטר הרפורמות

הדוגמה שהציב מוחמד עלי והצורך להיעזר במערב במערכת 1840 ובמלחמת קרים דחפו את האימפריה העותומאנית לשינויים מפליגים בערכיה ובעמדותיה . את מקום הזלזול בכופרים שמעכר לים ובמעשיהם תפסו החיקוי והנכונות ללמוד . האירופים שהיו מוקצים מחמת מיאוס הפכו בן לילה לאנשים נערצים . משטר הרפורמות תורכיה שחזרה לירושלים בשנת 1840 נתונה היתה בעיצומו של תהליך התחדשות שלאחר יאוש ממש . נדמה היה שהאימפריה נסחפת אל פי תהום ורק מאמצים דראסטיים לתיקון עשויים עוד להצילה . הסולטאן מחמוד השני , אבי המגמה החדשה , אמנם מת ב - 1839 ( משברון לב , אמרו , על נצחונותיו של אברהים פחה באנטוליה ) אולם בניו עבדול מג'יד ( 1839 - 1861 ) ועבדול עזיז ( 1861 - 1876 ) המשיכו בקו שהיתווה . ברוח זו פורסמו הוראות שונות בקושטא , החל ב"צו של לשכת הוורדים " משנת 1839 וכלה ב"חטי הומאיון " של 1856 . לתקופה כולה נוהגים ההיסטוריונים לקרוא " תקופת התנזימאת " כלומר " הארגון מחדש". לא כל הצווים האלה נתנו מיד את אותותיהם בפרובינציות הנידחות , והיו כאלה שהוחל ביישומם שנים רבות לאחר התקופה הזאת . דווקא בירושלים הורגשה היטב רוח התקופה החדשה . הפנייה ל...  אל הספר
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ