תיאורי הנוסעים : עיר קודרת , מוזנחת וחסרת - חיים כמעט כל הנוסעים שביקרו בירושלים מאוחדים בדעתם באשר לצביון העיר בתקופה הנדונה . בעיני שאטובריאן ירושלים היא " ריכוז של עיי חרבות שקוראים לו ."עיר ו הוא מתאר את טיולו בשווקים שבמרכז העיר : 2 " לא פגשנו איש מאחר שרוב התושבים נמלטו להרים עם בוא הפחה . דלתות החנויות עזובות , אחדות נשארו פתוחות ; ניתן היה לראות דרך פתח זה את החדרים הקטנים של שבע או שמונה רגל בריבוע . שם התגורר בעל המקום , כשנמצא עדיין , אכל , שכב וישן על המחצלת היחידה , שהיתה כל הריהוט ... " דידו כותב : ו " בסביבות ירושלים כל הטבע כאילו קפא , כאילו מת , ועצבותה של עיר זו דמתה לזו של תושביה , שהם שותקים וכאילו חסרי חיים . קשה לדעת כיצד יכולים האנשים להתקיים כאן . " וליף'ז מתאר את ירושלים בזה הלשון : 4 " כשנכנסים העירה נגוז מהר הקסם של שמה ... ונכון למסתכל מפח - נפש אכזרי . אין כאן רחובות מקושטים בארמונות , ואף לא טיילות מפוארות , אין מתנשאים כאן שערי - נצחון , ולא מזרקות מחיות - נפש ... ובכלל , חסרים שרידים שיזכירו עבר צבאי מפואר או מסחר עשיר , ובמקום מזכרות אלה של עבר גדול נמצ...
אל הספר