ביהודי אדון. אם להשתמש במודל של הלמס באופן מטאפורי גם ביחס לתהליכים קבוצתיים, נמצא שהדור הראשון היה שרוי באופן מובהק בשלב הראשון, ואילו הדור הצעיר נמצא בשלבים השני והשלישי. השלב השלישי מסמל שבר וקונפליקט בדרך לבניית מערכת יחסים חדשה ובריאה בין שתי הקבוצות - שבר אשר מוצא את ביטויו, כחוט השני, בדברי המרואיינים, עליו אעמוד גם בדיון בסוגיה הבאה. לבסוף יש להדגיש, שכדי לעמוד על ההבדל בין הדורות, וכדי להבין את השינוי שחל בזהות הדרוזים בישראל במשך השנים, נדרש מחקר יסודי יותר, אשר יתמקד בנושא זה ויעמיק בו. "לא מע סתי בודיר ולא מע סידי ברדיר" מהדיון בזהויות הערבית והישראלית של המרואיינים הדרוזים עולה בבירור, שהסטודנטים אינם חיים בשלום, בלשון המעטה, עם שתי הזהויות. הבחירה ההיסטורית של מנהיגי העדה הדרוזית, שבחרו להצטרף לצד היהודי בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, גרמה לכך שהפלסטינים נקטו עמדה שלילית כלפי הדרוזים, וחלקם רואים בהם כאמור בוגדים. עמדה זו פוגמת בזהותם הערבית של המרואיינים, וגורמת להם להרגיש בלתי רצויים בתוך העם הערבי. מצד שני אין הם מתקבלים לחברה הישראלית במלוא מובן המילה, משום שישראל המוגדרת כמ...
אל הספר