אפשר לראות בבירור שבמקרה הזה ההוויה, כפי שאמר קארל מארקס, קובעת את התודעה. אנחנו רואים שההיסטוריה של הדרוזים והקשרים שלהם במרחב, עם היהודים והערבים, קובעים לא במעט את תפיסת הזהות שלהם. הבדל בולט שצריך לעמוד עליו בהמשך הדיון, בהקשר זה, הוא תפיסת הזהות הלאומית בין הנשים לבין הגברים. ההבדל נובע אולי מהעובדה שהגברים משרתים בצבא ואילו הנשים לא. ייתכן שעקב כך הנשים יכולות לזהות עצמן יותר עם המרכיב הערבי והלאומי. "הדרוזים בוגדים" כפי שעולה מדברי המרואיינים, אחד הגורמים היותר משמעותיים בזהותם הערבית היא העמדה השלילית שנוקטים כלפיהם שאר ערביי ישראל. עמדה זו נובעת מקשרי הדרוזים בישראל עם הממסד, קשרים שהחלו עוד לפני הקמת המדינה, ובעיקר עקב התגייסות הדרוזים לצבא מאז שנת .1956 במיוחד חזר ועלה בדבריהם הכינוי "בוגדים," שחלק מהערבים מכנים בו את הדרוזים. 31 מרואיינים התייחסו לנושא זה כאלמנט שמשפיע על תפיסת זהותם. מה שבולט הוא עושר התיאור בהקשר הזה, והמעורבות הרגשית הגדולה שיש להם כשהם מדברים על הנושא. הרבה כאב, תסכול וכעס הובעו בדברי המרואיינים בשל הדימוי השלילי שמטביעים עליהם הערבים. גם אלה שסבורים כי...
אל הספר