להיות גאה בשפה הערבית. כאשר אני מדברת איתך או עם כל אדם אחר, אני ערביה ושפת האם שלי ערבית. גם אם תסתכל על זה מצד אחר, מצד היהודים למשל, כאשר יהודי רואה שאתה מדבר ערבית, בעיניו אתה ערבי." חיאולה מדגישה ומבהירה את הקשר הבלתי מנותק בין השפה הערבית שהדרוזים דוברים ובין זהותם הערבית, שהיא פועל יוצא של השפה: "היות שהשפה שלי היא ערבית, אני ערביה. אין זהות דרוזית היות ואין לנו שפה דרוזית משלנו. שפת הנביאים היא ערבית ושפת הדת היא ערבית, פירוש הדבר הוא שאני ערביה. השפה שלי היא הזהות שלי... כאשר הדת שלי כתובה בערבית וכאשר הנביאים שלי, שאני מאמינה בהם, דיברו ערבית, וכאשר השפה שאני דוברת אותה היא ערבית, אני ערביה." בצד השפה וכהשלמה לה, ציון חלק מן המרואיינים מרכיבים תרבותיים אחרים המגדירים את זהותם הערבית: "התרבות שלי ערבית, האוכל שלי ערבי, הלבוש שלי ערבי, למרות שהיום הלבוש פחות נראה כך, השפה שלי ערבית, ככה אני תופסת את הזהות הערבית שלי. מבחינה דתית אני מאמינה בדת הדרוזית, אבל מבחינת לאום, הלאום שלי ערבי" )אריג.(' אנו רואים שאריג' תוחמת גבול ברור בין זהותה הדתית לזהותה הלאומית. כמוה גם אחרים מודעים...
אל הספר