בעבודה זרה . לעומת זאת , התמונה הארצישראלית עשירה ומגוונת יותר . על הידידות שנבעה מחוכמתו של רבי האיש , מוסיפה הידידות שצמחה מהתעניינות אנטונינוס בתורת ישראל , בערכי היהדות , בפולחנה , והגיעה לשיאה בהכרעתו להתגייר . הד מסוים לעניינו של אנטונינוס ביהדות ולבקיאותו במקרא נמצא במסורת בבלית אחת בדומה למסורות המאוחרות בארץ ישראל , גם הסרגיה הבבלית בעבודה זרה התפעמה מהידידות האישית , ומגבלות הסבירות לא עצרו את העיצוב הבדיוני שמצד אחד מעצים את חוכמת רבי האיש על חשבון הארת מעלות רוחו , אמונתו , בקיאותו במקרא והקפדתו על ההלכה ; ומצד אחר - מפחית מקומת אנטונינוס צמא הדעת , המתעניין בבעיות העומדות ברומו של עולם על חשבון הארתו כשבוי בקסמו של ידידו הנבון ממנו . המסקנה העולה מארבעת ההבדלים היא שמסורת ארץ ישראל שימרה קווים רבים של יחסי רבי ואנטונינוס בלי שחיברה אותם לכלל תמונה בהירה של דגם מנהיגותו המדינית של רבי , ואילו מסורת בבל בחרה קווים ספורים בלבד של מערכת היחסים בין שני האישים , אך יצרה מהם תמונה ברורה , וזו שובצה בהקשר שהאיר את דמות רבי כמופת למנהיג העם תחת שלטון רומי . המסורות ללא זיקה לאנטוני...
אל הספר