ר ' שמעון בן חלפתא נזכר בשתי מסורות ארצישראליות נוספות , אך תרומתן ליחסיו עם רבי אינה חד - משמעית . באחת ( ויק"ר 1 ; להלן , פ"ז ) אנטונינוס מבקש מרבי שישלח אחד מתלמידיו כדי להחיות את עבדו שנטה למות . רבי שולח אחד מתלמידיו , ונוספת גרסת יש אומרים : " ר ' שמעון בן חילפותא הוה " . ההערה הולמת את דימויו הקבוע של ר ' שמעון כמסוגל לנסים , אבל ספק אם הגדרתו כתלמיד של רבי הולמת את התפיסה בארבע המסורות שנידונו לעיל . המסורת השנייה ( ירוש ' תענ ' 73 ; להלן , פ"ה ) פותחת במות רבי , ובסיומה תוהה ר ' חנינא אם האריך ימים בזכות התנהגותו לאחר מות רבי , או בזכות מנהגו לבקר את ר ' שמעון בן חלפתא בעין תאנה . מדברי ר ' חנינא משתמע כי ר ' שמעון האריך ימים גם לאחר מות רבי , ואולי אפשר להקיש מהם שהשיחה על אודות הזקנה התנהלה בימים ששני האישים כבר זקנו . בתלמוד הבבלי יש שתי מקבילות . אחת מהן ( לתנח ' 1 ) זהה בכול , ואפשר שהיא מסורת בבלית במקורה . מכל מקום , היא מציגה את יחסי רבי ור ' שמעון ברוח הקרבה ששררה בין השניים לפי מסורת ארץ ישראל . המקבילה השנייה ( לויק"ר 2 ) באה גם בסוגיה בבבלי במהלך דרשות לפסוקים מקהל...
אל הספר