לכאורה , עלילת הסיפור ( שזמנו המסופר מאוחר לסיפור הקשר ) מספרת על אופן היווצרותו של הנוסח " אמרו משום ר ' מאיר " בראש המשנה " אילו היה תמורה לא היה קרב " . ברם , חילופי הדברים שהולידו את הנוסח מציגים את יחסי רבי עם אביו הנפטר מזה ועם בנו מזה . רבי לא רק יודע על ניסיונם של ר ' מאיר ור ' נתן להדיח את אביו , ולא רק זוכר אותו היטב , אלא גם מפרש אותו במלוא החומרה - ניסיון שאילו הצליח , היה מחסל את שושלת הנשיאות של משפחתו . בכל זאת , על פי הסיפור נוצר רבי את הזיכרון בלבו בלבד , ומספר על כך לבנו רק משום שהבן מתעורר לשאול לסיבת האנונימיות של ה " אחרים " . אבל השיחה חושפת את עוצמת הזיכרון ואת הסתייגותו של רבי מלסלוח לאותם חכמים שניסו לפגוע באביו . ההבדל בין עמדת רבי לעמדת בנו ביחס לאפשרות הסליחה מעצב אותה מחויבות רגשית שהיתה לרבי כלפי אביו המנוח , ועליה מספרות גם מסורות ארץ ישראל . מספר המסורות על יחסי רבי ואביו מצומצם , אבל הן מרשימות בזכות המסופר בהן . הדגם נוצר במסורת ארץ ישראל : זיקה עמוקה שראשיתה בימי צעירותו של רבי , שזכה לאב נבון , רגיש ומודע לעליונות הבן עליו , והמשכה ברגש המחויבות של ה...
אל הספר