הרהורי המחבר ( יז-כ ) כאן , כמו בפרק ד ( טז-יז ) ובפרק ו ( יב-טז _, ( פונה המחבר אל קוראיו ומסביר שיד ההשגחה מכוונת את המאורעות : בהסתר ה ' את פניו גוברת יד הרשעים המענישים את היהודים על חטאיהם , והמקדש סובל יחד עמם . » ז המריאה עליו בינתו ו כאן נפתח מעגל הנסגר להלן , ט ח : 'חזר לפני הארץ . ' בפסוק כא , בהקשר מחושב פחות , מדובר לא ב ' בינתו ' של אנטיוכוס אלא ב ' לבו . ' וראו גם ז לד . שלא ראה ו כלומר לא הבין . הפועל הזה אהוב על המחבר ; ראו על ב כד , 'בראותנו . ' השימוש בפועל זה , ההצעה של השקפה כללית בפסוקים הבאים , אזכורה של פרשת הליודורוס בפסוק יח וניסוחו של פסוק כ - כל אלה מלמדים שלפנינו , עד פסוק כ , הרהוריו של המחבר ולא דברי מקורו . שבגלל עוונות ן היגד תאולוגי מרכזי בספר . ראו במיוחד : ד טז-יז ; ז לב ; ולעיל , עמ ' . 36 יושבי העיר ו המיקוד הרגיל של הספר ; ראו לעיל , עמ' 4 ו .
אל הספר