מעמדו הקנוני של מקבים ב

מעמדו הקנוני של מקבים ב מקבים ב נמסר כחלק מתרגום השבעים למקרא , אולם אין לתמוה על כך שלא נכלל באוסף כתבי הקודש שלנו , התנ"ך . חז " ל , שקבעו את הגבול בין 'כתבי קודש ' ל'ספרים חיצונים , ' לא העלו על דעתם לכלול בתנ " ך ספר שנתחבר ביוונית , ושברור היה כי נתחבר זמן רב מאוד אחרי ימי אלכסנדר מוקדון , אשר בימיו - כך הם האמינו או החליטו להאמין - פסקה רוח הקודש מישראל . רק בקרב הנוצרים , אשר מטבע הדברים האמינו שרוח הקודש המשיכה לפעול בישראל עוד כמה מאות שנים אחרי אלכסנדר , ואשר כבר קרוב לראשית דרכם התבססו על השפה היוונית , יכול היה ספר במקבים ב להתקבל כאחד מכתבי הקודש . אמנם גם בקרב הנוצרים היה מעמד הספרים החיצונים - ובוודאי אלה שלא נתחברו בעברית , כמו מקבים ב - נחות מזה של ספרי התנ " ך העברי , וברשימות השונות של כתבי קודש יש שהם אינם רשומים כלל או מופיעים בסוף , כמעין נספח . אולם למרות הכרה זו בנחיתות העקרונית של הספרים החיצונים , נתקבלו ספרים אלה למעשה באורח מלא לקורפוס כתבי הקודש . מצב עניינים דואלי זה בא לידי ביטוי למשל בדבריהם של שלושה מגדולי הכנסייה במאה השלישית עד החמישית : אוריגנס מנה ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי