תדמית וסטטוס חברתי של העוסקים בשיווק בעיני חכמים בתקופת המשנה והתלמוד

תדמית וסטטוס חברתי של העוסקים בשיווק בעיני חכמים בתקופת המשנה והתלמוד בן-ציון רוזנפלד ויוסף מנירב א. מבוא סטטוס חברתי נובע, בין היתר, מתדמיתו של הגוף נושא הסטטוס, ואותה תדמית נובעת גם מהתנהגותו. לפיכך אפשר ללמוד על מהותו ופעילותו של גוף מסוים על-פי התדמית והסטטוס שלו בחברה. במאמר זה ננסה לעמוד על תדמית אנשי השיווק בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד כפי שהיא משתקפת בתיאורי חז"ל. יש להסתייג מראש ולומר, כי התדמית בעיני חכם מסוים משקפת את עמדתו, ולא בהכרח את עמדתם של החכמים האחרים. גם עמדתם של חכמים ככלל אינה שווה בהכרח לזו של הציבור הרחב. כדי להעמיק את משמעות המונח תדמית ולהבין את ההקשר החברתי וזיקתו לסביבה בתקופה הנידונה, ניעזר במקורות מהעולם היווני-רומי, בעיקר באלה העוסקים בתדמית אנשי השיווק בעולם היווני-רומי בכללותו. נציג תחילה את גישתם של חכמים למסחר בכלל, ונראה שהעמדות העקרוניות של חכמים כלפי המסחר כמקצוע הן דו-ערכיות. בהמשך נעבור לתדמיתם של המשווקים למיניהם בעיני חכמים, בהשוואה לזו ששררה בעולם הרומי, וננסה לעמוד על הסיבות השונות להיווצרותה. הצגת התדמית בעיני חכמים תיערך בהיבט כרונולוגי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי